בן פרלה וחיים, נולד ביום י"ז בניסן תרפ"ה (11.4.1925) בעיר סלוניקי, יוון. עלה ארצה עם הוריו ב-12.10.1934. המשפחה התיישבה בשכונת פלורנטין בתל-אביב. אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר של "כל ישראל חברים" עבד בבית-החרושת לעגלות- ילדים "התינוק". הוא התקדם יפה בעבודתו ואת שכרו מסר לפרנסת הוריו שנזדקנו. היה חביב צעירי השכונה ומחוצה לה, ובעליזותו היה הרוח החיה בחברתם.

בחורף תש"ח, בפרוץ מלחמת-העצמאות, התייצב לשירות המולדת, שירת בחטיבת "גבעתי", ומילא תפקידים כטלפוניסט וכטבח במטבח הקצינים שבחזית-הדרום. הוא נתגלה כאמן- הבישול בתנאי החזית, וזכה בתשבחות רבות מפי אוכלי תבשיליו, שחיבבוהו כבעל מקצוע ובחור טוב ועליז כאחד. מתוך מסירות לתפקידו, שראה בו אמצעי להגדלת כושרם הקרבי של הקצינים, לא יצא מעולם לחופשה, כדי שהכנת המזון לא תעבור, ולו גם באופן זמני, לידיים בלתי-מוכשרות. אברהם נפל בנגבה בשעת מילוי תפקידו ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948). נקבר ברחובות. השאיר אחריו הורים ואחות - קלרה.

ביום ב' בסיוון תש"י (18.5.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.